דבר הנשיא

Yoram Hazonyאף שמדינת ישראל הגיעה בשנים האחרונות לשגשוג חומרי ולעצמה ביטחונית חסרי תקדים בתולדותיה, רבים בארץ וברחבי העולם היהודי מודאגים, ובצדק, בנוגע למצבה בתחומי הרוח. שלל אתגרים רעיוניים ותרבותיים אשר ניצבים כיום בפני עם ישראל, מתמצים בשאלת יסוד אחת: האם ביכולתה של מורשת ישראל להיות מקור ראוי ומוצלח להתמודדות עם אתגרים אלה, בתחומי המדע, הפילוסופיה וההגות המדינית. קבוצות מסוימות הדבקות במורשת מצליחות להתגבר על, או נכון יותר לחיות לצד, אתגרים אלה, באמצעות הרמת חומות גבוהות שמאחוריהן מתעלמים מהסובב. קבוצות אחרות רואות במורשת לכל היותר קישוט חביב לכלי הבית, שאין ביכולתו לתרום דבר משמעותי לבירור שאלות יסוד של המצב האנושי והישראלי.

בדור האחרון גוברות הקולות בארץ ומחוצה לה, אפילו בקרב שאינם יהודים, המבקשים לשמוע את שיש למורשת הרעיונית הישראלית הזו לומר, אך עד היום זכו אך במעט ממבוקשם. עד כה לא היה בנמצא מוסד שייקח על עצמו משימה זו, את הפיתוח וההפצה של הרעיונות היהודיים, מהמקרא דרך חז”ל ועד הדורות האחרונים, וכן את חקר ההדרכים שבהן השפיעו רעיונות אלה על תולדות ההגות בכלל ועל זו המערבית בפרט. רק באופן כזה ניתן יהיה לבחון את היכולת של רעיונות מורשת ישראל לספק תשובות על השאלות הגדולות העולות בדיון המדעי והציבורי. מכון הרצל מבקש להיות מוסד זה.

עם תחילת פעילותו למען עם ישראל, קרא בנימין זאב הרצל ל”שיבה אל היהדות” שתהיה לא רק שיבת היהודים לארצם ולעצמאות מדינית, אלא גם שיבה רעיונית וערכית – שיבה לאורח חיים ומחשבה יהודי, שבו תרומת היהודים לאנושות לא תבוא תוך כדי התבוללות רעיונית ומעשית, אלא מתוך רוח של עצמאות, מדינית ותרבותית גם יחד. המרכיב החומרי בחזונו של הרצל מומש ואף משגשג, אך הצד הרעיוני עדיין רחוק מאוד ממימוש.

מכון הרצל שם לו מטרה לפתח ולטפח רעיונות יהודיים בתחומי הפילוסופיה והתיאולוגיה, המחשבה המדינית, השפעת הרעיונות היהודיים על ההגות המערבית, התולדות והרעיונות של הציונות. יחד אנו מקווים לבנות מרכז מחקרי וחינוכי שיקדם את הגישה היהודית לשאלות הגדולות, ולהעניק להוגים ואקדמאים, לרבנים ולפעילי ציבור, לסטודנטים ולקהל הרחב, את הכלים הדרושים להביא את התכנים היהודיים להתמודדות בשוק הרעיונות. נהיה בית מועד לכל המבקשים לשמוע ולהשמיע את הקול היהודי בסוגיות החשובות.

יורם חזוני,
נשיא,
מכון הרצל