מחשבה מדינית של עם ישראל

לעם ישראל מורשת של מחשבה מדינית הנמשכת מאז התקופה המקראית. אף שיצירה והגות בתחום זה לא פסקו מעולם, בתקופת הגלות היה על פי רוב העיסוק בו מועט ומשני. הציונות והקמת מדינת ישראל, הולידו צורך לבחון מחדש את שיש למורשת ישראל לומר בנוגע להסדרת חיים מדיניים של בני אדם בכלל ושל עם ישראל בפרט. זו סוגיה בעלת ערך רב במישור הרעיוני, אך היא גם בעלת משמעות מעשית בעת שמדינת ישראל מעצבת עדיין את ערכיה, חוקיה ומוסדותיה.

מהו הסדר השלטוני הראוי ביותר לבני אדם? מהי מדינה יהודית? מה צריך להיות היחס בין מדינת ישראל לעם ישראל ולמורשת ישראל? מהו האיזון הנכון בין טובת הכלל וטובת הפרט, במדינה בת חורין? אלה הן רק חלק קטן מהשאלות המהותיות אשר המחשבה המדינית של עם ישראל נדרשת כיום להתמודד עמן.

אף כי בדורות האחרונים לא חסרו הוגים בארץ ובעולם אשר תרמו לדיון בסוגיות אלה ואחרות, רק בשני העשורים האחרונים החלה המחשבה המדינית של עם ישראל להתגבש כתחום הגותי ומחקרי ייחודי, המשלב באופן משמעותי מחשבה מדינית ומשפטית עם המורשת הרעיונית של מקורות ישראל והמחשבה הציונית.

מכון הרצל מהווה היום מרכז מוביל בבנייה ובמחקר המורשת המדינית של עם ישראל, ושל תקפות זו האחרונה לסוגיות ימינו. בין אנשי המכון העוסקים בנושאים אלה נמנים פרופ’ שמואל טריגנו, ממייסדי המחשבה מדינית יהודית כתחום מחקרי עכשווי, יחד עם דור חדש של חוקרים העוסקים בסוגיות אלה מכיוונים שונים, כגון ד”ר יורם חזוני, ד”ר יהושע ברמן וד”ר אופיר העברי.

בין הפירסומים של אנשי המכון בתחום זה:

יהושע ברמן, נבראו שווים – כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה (הוצאת אוקספורד, 2013)

Shmuel Trigano, Philosophy of the Law: The Political in the Torah (Shalem, 2011).

Yoram Hazony, The Dawn: Political Teachings of the Book of Esther (Shalem, 2000).

אופיר העברי, “דרך ארץ” כתב העת תכלת (1998)