מחשבה מדינית של עם ישראל

לעם ישראל מורשת של מחשבה מדינית הנמשכת מאז התקופה המקראית. אף שיצירה והגות בתחום זה לא פסקו מעולם, בתקופת הגלות היה על פי רוב העיסוק בו מועט ומשני. הציונות והקמת מדינת ישראל, הולידו צורך לבחון מחדש את שיש למורשת ישראל לומר בנוגע להסדרת חיים מדיניים של בני אדם בכלל ושל עם ישראל בפרט. זו סוגיה בעלת ערך רב במישור הרעיוני, אך היא גם בעלת משמעות מעשית בעת שמדינת ישראל מעצבת עדיין את ערכיה, חוקיה ומוסדותיה.

מהו הסדר השלטוני הראוי ביותר לבני אדם? מהי מדינה יהודית? מה צריך להיות היחס בין מדינת ישראל לעם ישראל ולמורשת ישראל? מהו האיזון הנכון בין טובת הכלל וטובת הפרט? אלה הן רק חלק קטן מהשאלות המהותיות אשר המחשבה המדינית של עם ישראל נדרשת כיום להתמודד עמן.

אף כי בדורות האחרונים לא חסרו הוגים בארץ ובעולם אשר תרמו לדיון בסוגיות אלה ואחרות, רק בשני העשורים האחרונים החלה המחשבה המדינית של עם ישראל להתגבש כתחום הגותי ומחקרי ייחודי, המשלב באופן משמעותי מחשבה מדינית ומשפטית עם המורשת הרעיונית של מקורות ישראל והמחשבה הציונית.

מכון הרצל מהווה היום מרכז מוביל בבנייה ובמחקר המורשת המדינית של עם ישראל, ושל תקפות זו האחרונה לסוגיות ימינו.

בין הפרסומים של אנשי המכון בתחום זה:

יורם חזוני, “המוסר של רועי הצאן“, השילוח 1 (אוקטובר 2016).

יהושע ברמן, נבראו שווים: כיצד פרץ המקרא את המחשבה המדינית הקדומה (ידיעות ספרים, 2013).

יורם חזוני, “המקור היהודי למסורת האי-ציות המערבית“, תכלת 4 (1998).

Yoram Hazony, The Virtue of Nationalism (Basic, 2018).

Yoram Hazony, God and Politics in Esther (Cambridge, 2016).

Shmuel Trigano, Philosophy of the Law: The Political in the Torah (Shalem, 2011).

Aaron Wildavsky, Moses as Political Leader, with Introduction by Yoram Hazony (Shalem, 2006).

Ofir Haivry, “The Way of the World”, Azure 5 (1998).

בשנים 2005-2009 הוציאו חוקרי המכון כתב עת בינלאומי בשם Hebraic Political Studies אשר עסק בגישתו המדינית של המקרא והשפעתו על ההסטוריה של הרעיונות.