בשנים האחרונות ניכרת צמיחה משמעותית בעיסוק בשאלות תיאולוגיות, הן בקרב אקדמאים והן בקרב הציבורי הכללי. הוויכוחים הסוערים המתפרצים חדשות לבקרים, בין דוברי “האתאיזם החדש” לבין מתנגדיהם, מדגישים את חשיבותן הנמשכת של סוגיות אלה בזירת הרעיונות העכשווית. יחד עם זאת, העובדה שוויכוחים אלה נערכים כמעט תמיד בהתייחס לזירת הרעיונות הנוצריים, עם נוכחות יהודית מזערית ושולית, מעלה שאלה לגבי המידה שבה יש לרעיונות יהודיים יכולת לתרום דבר מה ייחודי ומשמעותי לשיח התיאולוגי של ימנו. הויכוחים לגבי מקומה של היהדות בישראל לרוב אינם עוסקים כלל בשאלות של תיאולוגיה או יחודן של רעיונות יהודיים, ולעיתים מתייחסים ישראלים ליהדות פשוט כ”דת” גנרית.
במשך עשור שיתפו חוקרי מכון הרצל פעולה עם “קרן ג’ון טמפלטון” הבינלאומית, והובילו פרויקט בתחום הפילוסופיה התיאולוגית היהודית, אשר מטרתו לבחון מחדש ולהחיות את המסורת התיאולוגית היהודית, שמקורה במקרא, בתלמוד ובמדרש. פרויקט זה הצליח לקבץ יחד מאות חוקרים וסטודנטים מרחבי העולם, אשר השתתפו בארבע כנסים בינלאומיים ומספר סדנאות סטודנטים, אשר בחנו ודנו בסוגיות אלה. המכון גם העניק מלגות לעבודה מחקרית בתחום הפילוסופיה התיאולוגית היהודית, הן לחוקרים מבוססים, והן לפוסט-דוקטורנטים בתחילת דרכם המחקרית.
ניתן למצוא מידע על הכנסים שערך המכון בתחום זה כאן.
יהושע ברמן, אני מאמין: ביקורת המקרא, האמת ההיסטורית וי”ג עיקרי האמונה (קורן, 2020).
Avital Levi, “Worship: Bowing Down in the Service of God”, Religious Studies (2022).
Yoram Hazony, Gil Student and Alex Sztuden, eds., The Revelation at Sinai: What Does ‘Torah from Heaven’ Mean? (Ktav, 2021).
Yoram Hazony and Dru Johnson, eds., The Question of God’s Perfection (Brill, 2019).
Yoram Hazony, God and Politics in Esther (Cambridge, 2016).
Yoram Hazony, The Philosophy of Hebrew Scripture (Cambridge, 2012).
Shmuel Trigano, Philosophy of the Law: The Political in the Torah (Shalem, 2011).
Joshua Berman, The Temple: Its Symbolism and Meaning (Jason Aronson, 1997).
למידע נוסף, ניתן לבקר באתר פילוסופיה תיאולוגית יהודית של מכון הרצל, או להרשם לרשימת התפוצה Bible-Philos.
