למידע נוסף, ניתן להרשם לקבלת עדכונים אודות פעילות מכון הרצל
התנועה הציונית ואחריה מדינת ישראל, הן ללא ספק בין ההצלחות הכבירות של הדורות האחרונים, מבחינה מדינית, תרבותית וחברתית. מול אתגרים עצומים ובמהלך אחת התקופות הקשות ליהודים, הצליחה הציונות לארגן עם מפוזר בין האומות לכדי תנועה לאומית פעילה, להביא את היהודים חזרה אל ארצם, להחיות את השפה והתרבות העברית, להקים תנועת התיישבות גדולה וכוח מגן עצמאי, וסופו לכונן מדינה עצמאית. מדינת הלאום של העם היהודי ידעה מרגע הקמתה התקפות בלתי פוסקות על בטחונה ואף על עצם קיומה, ולמרות זאת לא רק שרדה את כל האיומים בלי לוותר על ערכיה ועל קיום משטר דמוקרטי, אלא אף הצליחה תוך קליטת גלי עליה אדירים, והתמודדות עם אתגרים תכופים מבית ומחוץ, לפרוח ולשגשג מבחינה תרבותית, כלכלית וחברתית. כבר היום ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם, ובתוך שנים ספורות יתגוררו בה מרבית יהודי העולם – לראשונה מזה אלפי שנים.
על אף ההישגים חברי התקדים הללו, לא נעלמו האיומים והאתגרים העומדים בפני ישראל. מבית נשאלות שאלות משמעותיות באשר לאופי שראוי להעניק למשטר, לחברה ולתרבות בישראל. מחוץ לא פסו האיומים מצד אלה המבקשים לחבל ולפגוע או אף לשלול קיומה של ישראל. המדובר לא רק באיומים צבאיים או מדיניים, לאל לא פחות מכך בקריאות תיגר על הצדקת דרכה של הציונות ועל עצם רעיון מדינת הלאום. בתוך כך, הזירה האזורית והבנילאומית, הפכו נזילות ומורכבות מתמיד.
הוודאויות של עידן המלחמה הקרה פינו מקום למערכת בינלאומית הרבנה פחות יציבה, בה מעמדן של המעצמות ותיקות וכוחות חדשים גם יחד אינו ברור: האם ארה”ב תמשיך במעמדה המיוחד כמובילת המערכת הבינלאומית? האם האיחוד האירופי ומדינותיו עומדים בפני תקופה של שגשוג או שקיעה? האם רוסיה, סין והודו עתידות לקחת חלק משמעותי יותר במערכת הכוחות הבינלאומיים?
במישור האזורי המצב מורב ונזיל אפילו יותר. אין כיום מדינה ערבית שלא ניצבת בפני סכנת פירוק לגורמים שבטיים, לאומיים או דתיים הלוחמים זה בזה. רוב משטרי הלאומיות הערבית קרסו או מצויים בתוך מלחמת אזרחים קשה, ועל המשטרים המלוכניים הערביים מאיימת חוסר יציבות פחותה רק במעט. גם המדינות הלא ערביות כגון טורקיה ואיראן, ניצבות בפני איומים על משטרן וראף על שלמותן. אך זירה מורכבת וקשה זו מציבה בפני ישראל לא רק סכנות לא גם הזדמנויות, לשיתופי פעולה חדשים ולשבירת הבידוד האזורי שלה אחת ולתמיד.
מזה שני עשורים עוסקים חוקרים המהווים חלק ממכון הרצל, בבירור סוגיות הסטוריות ורעיוניות אשר עומדות בלב הויכוח האקדמי והציבורי, בנוגע לצדקת דרכה של הציונטות, לרעיון מדינת הלאום, לשמטר לחברה ולתרבות בישראל, וכן למקומה של מדינת היהודים בזירה האזורית והבינלאומית.
בין פירסומי חוקרי המכון בתחום:
מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני (עורכים), מאמרים חדשים על הציונות (הוצאת שלם 2006)
Yoram Hazony, The Jewish State: The Struggle for Israel’s Soul (Basic Books, 2000).
Ofir Haivry, “Between reason and imagination: Gilliam’s vision and European Nationalism” in J. Birkenstein, The Cinema of Terry Gilliam: It’s a Mad World (Columbia University Press, New York, 2013).
Ofir Haivry, “Il declino demografico, un mito duro a morire” in Limes – Rivista Italiana di Geopolitica 5/2011 (Gruppo Editoriale L’Espresso, Nov. 2011) [Italian]
