בתקשורת

מכון הרצל הוא מבין יוזמי ”ועידת השמרנות הלאומית: עתידה של מדינת הלאום באירופה“

כמעט בן לילה, הליברליזם ששלט מאז מלחמת העולם השנייה, אותגר על ידי ניאו-מרקסיזם מתקדם ותרבותי שמנסה לכבוש מוסדות מובילים משני צדי האוקיינוס האטלנטי. במקביל, פלישת רוסיה לאוקראינה מאיימת לערער את הסדר שנוצר לאחר המלחמה, באירופה ומחוצה לה. כל זאת מוסיפה לאתגרים שמציבה העוינות הגלויה של המשטר הסיני, יריב גיאופוליטי שנבנה בעיקר על ידי ארה”ב בשלושת העשורים האחרונים. מזה זמן מה, אנו עדים לכך שהאיחוד האירופי גוזל את סמכותן של המדינות הריבוניות החברות בו ומשתמש בכוחו כדי לדרוש ציות פוליטי ואידיאולוגי בתחומים כמו ביטחון האנרגיה, מדיניות חברתית והגירה.

מגוון מרשים של אישי ציבור מרחבי האיחוד האירופי, בריטניה, אמריקה, ישראל ומדינות אחרות ייפגשו כדי להתוות מסלול חדש לתנועה השמרנית הבינלאומית בוועידת השמרנות הלאומית האירופית השנייה, שתתקיים בין התאריכים 23-24 במרץ. בבריסל.

הכנס יתקיים בחסות the Common Sense Society (ארה”ב), Danube Institute (הונגריה), Disenso Fudacion (ספרד), Edmund Burke Foundation (ארה”ב), European Conservative, מכון הרצל (ישראל), Mathias Corvinus Collegium (הונגריה), Nazione Futura  (איטליה), New Direction (בלגיה).

את אתר הכנס ניתן לראות כאן.

חזוני מוציא לאור מדינה יהודית: הרצל ואתגר הלאומיות (הוצאת סלע מאיר)

ב-מדינה יהודית: הרצל ואתגר הלאומיות נשיא מכון הרצל, יורם חזוני, טוען כי תיאודור הרצל לא היה רק פעיל פוליטי ואב מייסד של מדינת ישראל אלא גם אחד ההוגים המדיניים המשמעותיים במאתיים השנים האחרונות, אשר התמודד עם הליברליזם הנאור של ז’אן ז’אק רוסו והציע תיאוריה פוליטית שמרנית אשר עדיין חיונית לימינו.

׳בשבח הלאומיות׳ מתורגם לצרפתית ולגרמנית

ספרו המהולל של נשיא מכון הרצל, יורם חזוני, בשבח הלאומיות, תורגם לצרפתית ולגרמנית. כמו כן, הוא תורגם לאיטלקית, הונגרית, ופורטוגזית. ניתן להזמין את הספר בצרפתית כאן, ובגרמנית כאן.

ברמן, טריגנו מוציאים ספרי מכון הרצל פורצי דרך ב-2020

ספרו של יהושע ברמן, אני מאמין: ביקורת המקרא, אמת היסטורית, ו-13 עיקרי האמונה (הוצאת קורן), מהווה ההתמודדות השיטתית הראשונה עם המחקר האקדמי של התנ״ך על ידי הוגה אורתודוקסי, בו הוא מציע ליהודי המאמין גישה שמבוססת הן מבחינה אקדמית והן מבחינה מסורתית והיא נאמנה רוחנית ואינטלקטואלית.

שמואל טריגנו, בספרו המדינה היהודית – מעֵבר לנורמליות (הוצאת כרמל), משקיף מעבר להצלחה היוצאת מן הכלל של בניית המדינה ובוחן את השאלה האם המפעל הציוני אמור בכלל להשיג נורמליזציה.

בחסות משותפת של מכון הרצל ״אלוהים, כבוד, ארץ: הנשיא רונלד רייגן, האפיפיור יוחנן פאולוס ה-II, וחירות העמים – כנס על שמרנות לאומית״

כנס בינלאומי זה יתקיים ברומה ויבקש לענות על השאלה הזו. לרגל מאה שנה להיוולדו של יוחנן פאולוס השני אנו נחזור לברית ההיסטורית בין נשיא אמריקני לבין אפיפיור פולני אשר הכריעה את הקומוניזם וחידשה בהצלחה את העצמאות הלאומית, ההגדרה העצמית וחופש הדת במזרח אירופה לאחר 1989.

הכנס הינו בחסות קבוצת Bow (אנגליה), המרכז להתחדשות אירופית (הולנד), מכון דנובה (הונגריה), קרן אדמונד ברק (ארה״ב), מכון הרצל (ישראל), החברה הבינלאומית רייגן-תאצ׳ר (ארה״ב), ו-נציון פוטורה (איטליה).

לאתר ״אלוהים, כבוד, ארץ: הנשיא רונלד רייגן, האפיפיור יוחנן פאולוס ה-II, וחירות העמים – כנס על שמרנות לאומית״ ראה קישור.

הספר בשבח הלאומיות זוכה לפרס ה-ISI לספר השמרני של השנה (2019)

המכון ה- Intercollegiate Studies Institute (ISI)העניק את הפרס ״הספר השמרני של השנה 2019״ לספרו של יורם חזוני, בשבח הלאומיות. הטקס התקיים בשיקגו ב-30 במרץ, 2019. ניתן לצפות בנאומו של חזוני כאן.

חזוני, ג׳ונסון, לייטר, ויינשטיין מחברים ספרי מכון הרצל חלוציים ב-2018

בחודשים האחרונים, עמיתי מכון הרצל הוציאו לאור ספרים אשר נותנים מסגרת חדשה להבנתנו את העולם המערבי והדת. ספרי המכון מ-2018 הם:

יורם חזוני ודרו ג׳ונסון ערכו את שאלת שלמותו של אלוהים (הוצאת Brill), ספר אשר עוסק בבחינה ביקורתית של התיאולוגיה אודות הישות המושלמת לאור המקורות התנ״כיים והמקורות רבניים הקלאסיים. חוקרים מובילים מהמסורת היהודית והנוצרית תרמו למחקר המעמיק של הספר.

יחיאל לייטר, בספרו הפילוסופיה הפוליטית של ג׳ון לוק והמקרא (הוצאת קיימברידג׳), מוכיח כי לנרטיב הפוליטי התנ״כי יש רלוונטיות מתמשכת עבור המודרנה. ב-שתי המסכתות על ממשל מדיני של ג׳ון לוק יש, באופן מפתיע, אזכורים רבים מפסוקי המקרא אך מועטים מפסוקי הברית החדשה. ימצאו בו עניין: תלמידים של לוק ותיאוריה פוליטית, הפילוסופיה וההיסטוריה של העת החדשה המוקדמת ובקרב לומדי מקרא.

יהושע ויינשטיין, בספרו העיר והנפש המשולשות של אפלטון (הוצאת קיימברידג׳), טוען כי, עבור אפלטון, הנחישות ועוז הרוח אינם רק ביטויים לטבע האנושי המלא תאוות ורגשות, אלא נושאים בתפקיד חיוני עבור יכולת הפעולה התבונית של האדם והחברה המדינית; הסינרגיה הפורייה של נטיותינו וסגולותינו מתבהרת אך ורק במסגרת השאיפה לצדק של חברת פוליטית אשר עומדת על רגליה.

חזוני מוציא לאור בשבח הלאומיות (Basic Books)

על רקע הברקסיט וניצחונו של דונאלד טראמפ, נשיא מכון הרצל, יורם חוזני, טוען בספרו בשבח הלאומיות כי סדר עולמי של מדינות לאום ריבוניות הינו האפשרות היחידה לכל מי שהחירות האישית והקולקטיבית יקרה לו. הספר מספר כיצד הפרוטסטנטים האנגליים, ההולנדיים והאמריקניים חידשו את האהבה התנ״כית לעצמאות מדינית וכיצד חזון זה הביא לעצמאות לאומית לעמים מפולין ועד הודו, מישראל ועד אתיופיה.

מכון הדסון מארח אירוע השקה לספר בשבח הלאומיות

ויליאם גלאדסטון ממכון ברוקינגס, ו-וולטר ראסל מיד ממכון הדסון מצטרפים לנשיא מכון הרצל, יורם חזוני, לאירוע השקה לספרו החדש של חזוני, בשבח הלאומיות. האירוע יתקיים במכון הדסון בוושינגטון די.סי. ביום ג׳, 4 בספטמבר, 2018. ניתן להירשם לאירוע בקישור.

ברמן, העברי, ואונטרמן ממכון הרצל פרסמו ספרים פורצי דרך ב-2017

בחודשים האחרונים, עמיתי מכון הרצל פרסמו סדרת ספרים אשר יובילו לשינוי יסודי באופן בו אנו מסתכלים על התנ״ך ובהבנתנו את הדרך שבה התנ״ך השפיע על הרעיונות של העולם המערבי ומעבר לו. מבין הספרים החדשניים אשר המכון מקדם ב-2017:

אופיר העברי, ב-ג׳ון סלדן והמסורת הפוליטית המערבית (בהוצאת קיימברידג׳) בוחן את היסודות היהודיים למסורת החוקתית האנגלו-אמריקנית כפי שהבין אותם ג׳ון סלדן, שהיה מבין ההוגים השמרניים הגדולים של אנגליה במאה ה-17. ספר זה הוא הראשון לבחון את התיאוריה הפוליטית של סלדן, ומראה כיצד הוא ראה בעם היהודי ובמסורת הרבנית את הדגם עבור אנגליה והמשפט המקובל שלה.

יהושע ברמן, ב-חוסר עקביות בתורה: מוסכמות ספרותיות קדומות ומגבלות ביקורת המקורות (בהוצאת אוקספורד) מעביר את הביקורת השיטתית והמרשימה ביותר שפורסמה בדור האחרון על התיאוריות האקדמיות של מקורות המקרא. אם חשבתם שידה של ביקורת המקורות על העליונה בדיון המדעי, תחשבו שנית.

ירמיהו אונטרמן, צדק לכל: המהפכה המקראית בתחום האתיקה (הוצאת JPS). מדובר בהצגה רחבת היקף כיצד התנ״ך היה קו השבר מול תיאוריות האתיקה של מזרח הקרוב הקדום וייסד את הבסיס למוסר כפי שאנו מכירים אותו.

שלושת הספרים האלה יחד, מציעים חשיבה מחודשת אודות מקומה של היהדות בהיסטוריה של הציוויליזציה המערבית. מזל טוב לכולם על הישג היוצא מהכלל, תוצאה של שנים של עמל והבשלה!

1234 «