חוסר עקביות בתורה: מוסכמות ספרותיות קדומות ומגבלות ביקורת המקורות
חוסר עקביות בתורה הינו ספר היסטוריה אינטלקטואלי-ביקורתי של תיאוריות הצמיחה הטקסטואלית במדעי היהדות. זה זמן רב שהגישה ההיסטורית-ביקורתית לחמישה חומשי תורה נשענת על האינטואיציה של החוקרים ביחס לאי-התאמות בנרטיב ובחוקים, אליהן מתייחסים החוקרים כאל סימנים לפיצול ולקיומן של אג׳נדות מתחרות. השערות אלו, טוען יהושע ברמן, מבוססות על תפיסות אנכרוניסטיות מהמאה התשע עשרה, התופסות את החוק המקראי ואת החוק של המזרח הקרוב הקדום כחוק סטטוטורי. ברם, המקרים של חוסר עקביות במקרא אינם שונים ממקרים דומים המופיעים בכתובות מונומנטליות מצריות או בהקדמות ההיסטוריות של המסורת החתית לבריתות עם מדינות ואסל. ברמן בוחן מקרים של חוסר עקביות בארבעת הקבצים המשפטיים בתורה על ידי סקירה של ההיסטוריה של התיאוריה המשפטית והשפעתה על המחקר הביקורתי של החוק המקראי. הוא חושף כיצד התנועות האינטלקטואליות של המאה השמונה עשרה והתשע עשרה שימשו מחסום ליישום ראוי של השיטה ההיסטורית-ביקורתית במחקר התורה. בסופו של דבר, הוא קורא לחזרה לשיטת הפרשנות של שפינוזה ולאימוץ סדר יום שיש בו צניעות מתודולוגית. ספר זה הוא חובה לחוקרי מקרא אשר מחפשים להשתחרר מהמבוי הסתום ומהמצב של התפצלות בו נתון תחום המחקר כיום.
